טיולים לפי איזורים

27.12.2013

בין הדיונות הגדולות - טיול חולות מגבולות לנחל סכר וחזרה.

סוף דצמבר תחילת ינואר זה הזמן של הדיונות. מצווה גדולה בקרב רוכבי אופנועי השטח להעלות על נס את מירוץ הדקאר בתקופה זו של השנה ולציין זאת ברכיבת דיונות עד דלא ידע.
חוצמזה, אנחנו כבר אחרי טיוליים בהם כיסינו מספר ק"מ דו ספרתי ברכיבה טכנית ואיטית יחסית והרגשנו שהגיע הזמן לתת למנועים הגדולים להראות מה שהם יודעים.(וגם לנו לא יזיק לשחרר קצת את הקוף).

אז דיונות? הנה הסרט של רון.

6.12.2013

סינגלים במדבר יהודה

מראש אני מודיע, זה לא היה טיול רגיל ולכן גם סיפור הדרך לא יהיה רגיל.
למרות שעבר חודש מאז שרכבנו בפעם האחרונה, הטעם המתוק של דרך הסוכר מהטיול הקודם עוד נשאר לכולנו בפה והחלטנו לצאת שוב למדבר יהודה. הפעם בדגש גדול עוד יותר על סינגלים, סכינים, נאקבים ושאר הגדרות לשבילים רחבים כרוחב צמיג, בעדיפות לכאלו שתלויים מעל תהום.
והיה כיף גדול.

לפעמים התברברנו.
לפעמים נפלנו.
לפעמים נתקענו.
לפעמים הגענו למדרגה שרק בסבלות אפשר לעבור אותה.
לפעמים נדרשנו לחבל כדי למשוך חבר מצרה.
אבל תמיד הרגשנו את רוח ההרפתקה נושבת במפרשינו ודוחפת אותנו קדימה.



המחשה לכל זה יש בסרט של רון, שהפעם מארח גם את דן כ "מצלמה 2". (ושוב אני מצא עצמי מתנצל על הפסקול, אין לי יד ורגל בנושא...)


תת סינגלים במדבר יהודה from Ron on Vimeo.

תכל'ס, לא אהיה מפורט מדי, רק אגיד שיצאנו ממצוקי דרגות, שבעה אופנועים בכל המנעד שבין דו"ש לבין דו"פ. אחרי סשן קצר על השביל האדום שנוסע עד אלמוג, נכנסנו לשבילי הגמלים שמטפסים צפונה ומערבה. אחרי כמה נפילות להסרת החלודה, הגענו למדרגה שמחיר הטעות בניסיון לא מוצלח לטפס אותה יכול להיות גבוה מאוד שכן תהום לא קטנה נמצאת כמה עשרות סנטימטרים מימין לה. בחרנו בשיטת הסבלות המסורתית (או "הופסה") כדי להעלות את כל שבעת האופנועים את המדרגה. 

8.11.2013

דרך הסוכר וממתקים נוספים - סיבוב קצר במדבר יהודה


אשתי בחודש תשיעי. מתקדם. היא רוצה ללדת כבר ואני רוצה לטייל. שנינו מבינים שזה שנשב בבית ונחכה לא יקדם אף אחד מהרצונות שלנו. אז החלטנו לשלב אינטרסים ולזמן גם את החבר מרפי למשוואה. אם אצא לטיול, מרפי כבר יביא את הצירים בדיוק ברגע הלא נכון, לא? זו לפחות הייתה הלוגיקה העקומה שיצרה את הטיול הזה. על הדרך אריק גם הכניס אילוץ של להגיע הביתה עד ארבע וכדי לא לדחוק במזל יותר מדי, תכננתי מסלול קצר יחסית, קצת פחות מ 100 ק"מ אבל כזה שעובר בכמה סוכריות מהסוג שיש למדבר יהודה להציע.

יצאנו חמישה. אריק, רון, עמירן (מארח את ההאסקי של דן) ואמיר, שהחליט לתת לנו עוד צ'אנס אחד.

הנה הסרט של רון, סוכריה אמיתית:

סוכר במדבר יהודה from Ron on Vimeo.



ולסיפור הקצר:

24.10.2013

חמשוש בהרי ירושלים


השבוע יצאנו לטיול ביום חמישי. הלו"ז בימי שישי מלא באילוצים עד קצה האופק אז לקחנו חופש מהעבודה כי כמו שלימדו אותנו בכל סדנא אפשרית - אין דבר כזה "אין זמן", זה הכל עניין של סדרי עדיפויות.
יצאנו שישה: רון, גיל, עמירן, דן, אריק ואני. אמיר נעדר, זה קורה הרבה בזמן האחרון, מספרים שכואבת לו הבטן אחרי שאכל תפוח מורעל אבל אולי זו סתם אגדה, לא יודע.

התכנון המקורי היה לצאת מפארק קנדה, דרך הרי ירושלים אל גוש עציון, איזור שלא טיילנו בו בעבר. זה לא בדיוק מה שקרה, אבל נתחיל עם הסרט של רון ואח"כ נעבור לתירוצים....


the gush from Ron on Vimeo.

והתירוצים:
יצאנו קצת אחרי שמונה בבוקר מלטרון אל פארק קנדה ושם התחלנו "לחפש עניינים" בסינגלים הרבים מסביב לפארק. התחלנו בסינגל השחור, בהובלת עמירן. תחילת יום, לא חם, הרעננות בשיאה והעסק זרם יפה.

4.10.2013

מפגש זולו במדבר


את קבוצת זולו שבפייסבוק, אין צורך להציג. סביר שמי שקורא את הבלוג הזה גם מכיר את הקבוצה הנפלאה הזו ואת הפעילות הנפלאה שלה עבור רוכבי אופנועי השטח בישראל בשנתיים האחרונות.
יצאנו ליומיים במדבר, כ - 74(!!!) רוכבים מהקבוצה. עבודת הפקה מתוקתקת שנמשכה יותר מחודשיים. עם תתי קבוצות בפייסבוק, מפגשים, טיולי הכנה, אין סוף תדריכים ועוד. בתי המרקחת מדווחים על עלייה פתאומית ולא מוסברת במכירות של "משחה לתחת" ורוכבים רבים מנסים להבין עד היום איך יוצאים ליום רכיבה עם שישה ליטר מים. (תודה ישי, תודה אורן, שיחקתם אותה)

הנה הסרט של רון, פותח תיאבון מדברי אמיתי.


ולסיפור בהרחבה:

18.9.2013

סיכום עונת 2013

הימים חולפים, שנה עוברת.
עונת 12-13, עושה ממש כרגע חפיפה עם עונת 13-14 ומעבירה לה את כל הדגשים להצלחה בתפקיד החדש.

"הם אוהבים מדבר, אבל גם צפון. סלעים  אבל גם פודרה, חולות  אבל גם דשדש. בקיצור, זונות של שטח. מה שתתני להם, הם ייקחו ויגידו תודה".
"יש אחד שמצלם, תדאגי שיהיה לו מספיק חומר מעניין"
"זה עם הצלקת במצח סבל מספיק אצלי, תתייחסי אליו יפה"
"לההוא עם תיק הכלים הגדול, תארגני כמה שבילים ארוכים וישרים, כדי שישחרר את ווילי"
"אם ההוא עם התפוחים בא לטיול, אל תקחי את זה כמובן מאליו"
"זה עם ה XR אמר שהוא מחליף אופנוע, תעזרי לו להוציא את הקשיש לגמלאות"
"זה עם האופנוע 250, צריך מסלולים מיוחדים שיתאימו לו"
"המג"ד לא מגיע לטיולים, אבל תמיד שומרים לו מקום, כמו אליהו הנביא".

לעומת השנה הקודמת, השנה הזו הייתה דלילה יותר בטיולים. רק 13, נקווה שנשפר את המספר בעונה הבאה.

לפני שנשפוך עוד מלל, הנה מאסטרפיס סיכום העונה של רון:




סיכום עונת 2013 from Ron on Vimeo.

פה המקום להגיד שמדי טיול ניטש ויכוח עז בנושא הפסקול שילווה את הסרטון. הויכוח ניטש בין שוחרי הפופ העכשווי לבין אלו בעלי הטעם הטוב באמת. כדי שלא נריב גם בסיכום העונה, טרח רון והכין עוד סרט, הפעם פופי וטראשי, כדי שגם חובבי הז'אנר יבואו על סיפוקם. הריהי לפניכם.






(מי שיהיה נחמד ויעדכן בתגובות לבלוג איזו גרסה הוא מעדיף, מובטח לו גן עדן עוד בעולם הזה).


ולסיכום במספרים:

14 ימי רכיבה ב 13 טיולים (אחד דו יומי), 12,677 ק"מ מצטברים אבל רק פנצ'ר (וגם הוא תוקן עם תולעת בשנייה ורבע), 5 תקיעות מכניות (2 בהאסקי זצ"ל, 2 ב TM יבדל"א ו 1 בהוסא שהתארח), 145 ק"מ בממוצע ליום רכיבה (בדיוק כמו בשנה קודמת!), 6 משתתפים בממוצע לטיול, 900 ליטר דלק. זה עבד גם בשנה שעברה אז נסיים ב 1 אלוהינו ונקווה שיהיה איתנו גם בעונה הבאה.


23.8.2013

ממחניים לצפון הגולן - טיול קיצי באווירה קרירה.


חום אוגוסט שלח אותנו רחוק וגבוה. היעד, צפון רמת הגולן.
הפורום היה מצומצם יחסית: אמיר נעדר לרגל עיסוקיו, דן נעדר לרגל ....(לא ברור) ואריק נעדר מסיבות בריאותיות. הצטרפו אלינו אלי, קובי וליאור ויחד יצאנו שבעה עם מגוון גדול במיוחד של אופנועים. מדו"פ 125 ועד דו"ש 650 דרך כל מה שבדרך. האופנוע של דן יצא למרעה אצל עמירן, עד שהשען המומחה של TM יגמור לסנכרן בין כל גלגלי השיניים במנוע המכורסם.

הנה הסרט של רון:


סיבוב שישי בצפון הגולן from Ron on Vimeo.

ולסיפור המור"ק המפורט:

8.8.2013

מהגלבוע לדימונה - טיול לילה


זה לא שבאמת רכבנו מהגלבוע לדימונה (את זה באמת צריך לעשות יום אחד) אז מה הקשר בין הגלבוע לדימונה? מסתבר שיש קשר ובנסיבות מסוימות דימונה יכולה להיות חוויה מתקנת לגלבוע. נשמע מופרך? תיכף אסביר. אבל נתחיל מהתחלה.
בקיץ חם.  רכיבת שטח בקיץ ראוי שתיעשה כשהטמפרטורות נוחות או בין מקור מים אחד לשני והכי טוב: גם וגם.
אז יצאנו לטיול לילה בגלבוע ועמק בית שאן. בתכנון הייתה גם רחצה לילית בעין צמד.
אז נכון, רכבנו בגלבוע.
ונכון, המים בעין צמד משיבים את הנפש.
ונכון, היה ירח מלא גדול ובהיר.
אבל בסוף כל העסק הרגיש די דרדלה. אולי אלו השבילים הנוחים של הגלבוע (למרות שירדנו איזו ירידה דרדרתית באיזור מלכישוע, שאלוהים ישמור). או כל סיבה אחרת.  לא יודע. לא "התלבש".

הנה הסרט של רון, שיוכיח את מה שכתבתי.





עברו שבועיים ומרוב שהרגיש דרדלה, הייתי חייב חוויה מתקנת. לחוויה המתקנת נקבעו כללים ברורים:

בגלבוע היה לילה עם ירח - נרכב בלילה ללא ירח כלל.
בגלבוע היו שבילים נוחים - נטרטר את החברים בסינגלים, נאקבים, סכינים ושאר תענוגות.
בגלבוע הייתה רחצה לילית - פה יהיו מים רק במקלחת בסוף הטיול.

האיזור הנבחר היה תא השטח שבין ערד לדימונה, הלא הוא ארץ הבדואים. שם אין שטחי אש, כמעט ואין שמורות טבע והתנועה בליל יום חול לא סובלת מיותר מדי מגבלות.

הנה עוד סרט של רון (שניים בכרטיס אחד היום).



ובטקסט זה הולך בערך ככה:

31.5.2013

בלאגן בערוד - טיול חם בהר הנגב





לפניכם הפרק השני בסדרת "בלאגן ב...." הפרק הראשון, כזכור, התרחש בינואר ונקרא בלאגן בצין . אז התנאים היו קשים מאוד, קור, גשם, שטפונות והיום נגמר בחילוץ ארוך של עמירן מערוץ נחל שהגישה אליו קשה מאוד לאחר שאופנועו שבק.
להבדיל, הפעם התנאים היו קשים מאוד, חום, אבק ותוואי מאתגר והיום נגמר בחילוץ ארוך של עמירן מערוץ נחל שהגישה אליו קשה מאוד לאחר שאופנועו שבק.
סקרנים? נעבור לסרט של רון:





ועכשיו בפירוט:

17.5.2013

פול גז בציר הנפט - סוף עונת המדבר.


לטיול הזה הגעתי עם אופנוע חדש דנדש. קטומ 500 עם 4 שעות על השעון. קצת חששתי כי אותם ארבע שעות היו כמעט כמו ללמוד לרכב מחדש. חוויה שונה לגמרי מ 17 שנות הפז"ם שיש לי עם דו"שים. ניחא, עם האימונים יבוא הגובה.
לאן נוסעים? מבט חטוף בלוח השנה הראה שמאז סוף ינואר, שלושה חודשים וחצי, לא חצינו את קו בית קמה לכיוון דרום, לא זוכר מצב כזה כבר כמה שנים טובות, אז יאללה, למדבר.
כמקובל במקומותינו, נפתח בסרט של רון:



ולסיפורי פוגי:

5.4.2013

מהסרטבא לנחל בזק - סוף העונה של בקעת הירדן


בבוקרו של היום הגשום היחידי שהיה לנו פה בחודשיים האחרונים, יצאנו לטיול בבקעת הירדן.
הקשת העצומה שקידמה את פנינו בירידות ממעלה אפריים כאילו אותתה שאנחנו בכיוון הנכון.

יצאנו שבעה: רון, אמיר, גיל, אריק, עמירן, אני והפתעה חדשה-ישנה בדמותו של דן שהצטרף מחדש למשפחת הרוכבים. ולא סתם, הוא עושה את זה על הסקי 310, מה שמוכיח שגם טעם משובח יש לבחור. 

הנה הסרט של רון.




וקצת מלל, כי אני לא יכול בלי:

14.3.2013

בין כחל לדישון - סיבוב גלילי ירוק ופורח.


אז סוגרים את "דישון תיכון", מי בכלל ידע שיש דבר כזה, דישון תיכון? בשבילי הדישון תמיד היה יחידה אחת של כיף רטוב בין שדה אליעזר לגוש חלב. הנחל הזה הוא יעד מועדף כשהוא זורם אבל גם כשלא. תמיד יפה שם.
מכיוון שנתבשרנו כי  ב 15 למרץ סוגרים את "דישון תיכון" למעבר כלי רכב, קבענו כי ביומו האחרון הפתוח נבוא וניפרד ממנו כיאות.
אז נכון, זו סגירה "זמנית" ונכון, המטרה בסופו של דבר היא מטרה טובה. ונכון, היום האחרון הוא בכלל יום עבודה אבל התאמצנו ולקחנו יום חופש כדי להיפרד כמו בני אדם ואם כבר אז גם להיות, בשאיפה, האופנועים האחרונים שעוברים (באופן חוקי) בדישון התיכון בעתיד הנראה לעין.

יאללה, מספיק עם הדרמות והרגשי, נעשה איזה ברייק עם הסרט של רון.



ולסיפור המעשה:

22.2.2013

ירוק בעיניים - טיול פריחות מסביב לבית קמה


הכל ירוק מסביב, זה ממש פשע לא לצאת החוצה ולנשום קצת ירוק, נוף ופריחה.
מצד שני פורים, יש את כל העניין עם תחפושות וילדים בגנים וחגיגות. מה עושים? 
כדי שנוכל לרקוד על שתי החתונות, לאחוז את המקל משתי קצותיו ולאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה סיכמנו על יציאה מאוחרת, שלא כהרגלנו. קודם ממלאים את חובתנו ההורית בגן (מי שזה רלוונטי עבורו) ורק אח"כ יוצאים לרכב. לא ארוך, לא רחוק. פחות משעה מהבית, איפה שהירוק היום, ירוק מאד.

היינו ארבעה: רון, גיל, אריק ואני. עמירן ואמיר היו בנבצרות, כל אחד מסיבה מוצדקת אחרת.

טיול קצר גוזר סיפור קצר, וכמעט לא יהיה סיפור. היה ירוק, היו פרחים. היו סינגלים, היו שבילים והיו הרבה הרבה כלניות. אתן לסרט של רון לדבר (ולשיר).


ובכל זאת, כמה היילייטים מהמסלול:

31.1.2013

ערבה דרומית והרי אילת - הטיול של מפה 20


אז יצאנו לאילת. שוב. הפעם היינו נחושים. כלקח מהטיול הקודם הוגדרה מטרת הטיול  "להשלים את היום הראשון ולהגיע ללינה באילות". יעלה כמה שיעלה.  כרגיל, כשאנחנו בדרך לאילת, מזג האוויר יוצא מאיפוס. שטפונות, הצפות, כל הארץ נחלים נחלים והמדבר זורם גלים גלים. לא התפתינו לעצירות בדרך, היינו נחושים והצלחנו! תראו בסרט של רון:



ובמילים זה הולך בערך ככה:

10.1.2013

בלאגן בצין - ממצפה רמון לשדה בוקר


שיקול דעת מוטעה. זה היה המוטו של הטיול הזה. שיקול דעת מוטעה מתחילתו ועד סופו. הכל על רקע נופי מדבר, שמיים דרמטיים, מים בנחלים, קור עז ותקלות טכניות. בסוף היה בסדר וכולם חייכו, אבל הדרך, חתחתי חתחתים, ישמרנו האל.
רמזים אפשר לראות בסרט של רון (גם פה, פסקול טראשי במיוחד - עוד שיקול דעת מוטעה, למרות שהצילום, דבש!).


אבל נתחיל מההתחלה