(צילום קבוצתית זולו - איתמר רפל)
עוד פעם הגיעה העונה הזו בשנה שבה שבט זולו, נודד על עגלותיו ודוגי"ו אל המדבר הגדול. השנה ירדו דרומה כ -120 רוכבים שחולקו ל 13 קבוצות רכיבה. גם השנה זכיתי להוביל קבוצה אחת בת 10 רוכבים לסיבוב דו יומי בערבה.
ולסיפור המפורט (והפעם יומיים, חתיכת מפורט...):
עוד פעם הגיעה העונה הזו בשנה שבה שבט זולו, נודד על עגלותיו ודוגי"ו אל המדבר הגדול. השנה ירדו דרומה כ -120 רוכבים שחולקו ל 13 קבוצות רכיבה. גם השנה זכיתי להוביל קבוצה אחת בת 10 רוכבים לסיבוב דו יומי בערבה.
לפני שניכנס לתיאור המדויק של לאן נסענו ולמה, אני חייב לחלוק את התפעמותי מהאווירה יוצאת הדופן שהייתה בכינוס הזה. אל חוות האנטילופות שליד מושב צופר בערבה התכנסו אנשים מכל קצווי הארץ, בגילאים שונים, בעלי רקע שונה כאשר דבר אחד משותף לכולם, האהבה לרכיבת שטח. על הרקע הזה נוצרה רוח נדירה של שיתוף, פרגון וסובלנות. אנשים ש 24 שעות קודם לכן לא הכירו אחד את השני (אולי רק וירטואלית), מסבירים פנים, עוזרים וסתם מרחפים בהיי 10 ס"מ מעל הקרקע. על כל השולחנות אוכל ושתייה לרוב שאנשים הביאו וחולקים עם כלל השבט ביד רחבה. בקיצור, פיס אנד לאב. וודסטוק של רוכבי השטח.
הסרט של רון מעביר את הרוח, תראו בעצמכם:
הסרט של רון מעביר את הרוח, תראו בעצמכם:
ולסיפור המפורט (והפעם יומיים, חתיכת מפורט...):