טיולים לפי איזורים

4.12.2015

בין דרגות לערוגות - יום חם במדבר קר.


הרבה זמן לא היינו במדבר יהודה, אז החלטנו לצאת לשם השבוע. תפרתי מסלול שכולל סינגלים, שבילים וגם קצת "אין סינגלים" ו"אין שבילים", לפי הצורך. התחזית דיברה על גל קור חריג אבל המדבר שמר אותנו בטמפרטורת עבודה לאורך כל היום.

הסרט של רון יסביר:

13.11.2015

מערד לים המלח - יום שישי ה 13 במקום הנמוך ביותר בעולם


יצאנו לסיבוב בין ערד לים המלח. התאריך היה יום שישי, 13 בנובמבר. בדרך כלל אני לא רוכב ביום שישי ה 13. זה לא שמדובר באמונה טפלה, מה פתאום?. באמת קורים דברים לא סימפטיים ברכיבות בתאריך הזה אבל הפעם זו רכיבת פיצוי במקום ראלי באר מנוחה שבוטל (או נדחה? אשרי המאמין) אז הרווחנו אותה ביושר.

יצאנו לאיזור ערד, גם שם ירדו כמויות נכבדות של גשם בשבועות האחרונים ובהתאם נתפר מסלול שאמור להיות אטרקטיבי בעונה הרטובה.

ראשית וראשון, הסרט של רון:

30.10.2015

יששום מדבר וציה - טיול של אחרי השטפונות



מצווה גדולה מדאורייתא לראות מים במדבר בכלל ולצפות בשטפונות בפרט. כך מתאר זאת הנביא ישעיהו (ההדגשות לא במקור):

א יששום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת ב פרח תפרח ותגל אף גילת ורנן כבוד הלבנון נתן לה הדר הכרמל והשרון המה יראו כבוד יהוה הדר אלהינו ג חזקו ידים רפות וברכים כשלות אמצו ד אמרו לנמהרי לב חזקו אל תיראו הנה אלהיכם נקם יבוא גמול אלהים הוא יבוא וישעכם ה אז תפקחנה עיני עורים ואזני חרשים תפתחנה ו אז ידלג כאיל פסח ותרן לשון אלם כי נבקעו במדבר מים ונחלים בערבה ז והיה השרב לאגם וצמאון למבועי מים בנוה תנים רבצה חציר לקנה וגמא ח והיה שם מסלול ודרך ודרך הקדש יקרא לה לא יעברנו טמא והוא למו הלך דרך ואוילים לא יתעו.

אני שמח להגיד שהנביא צדק כמעט בהכל, אולי רק הסיומת של "אוילים לא יתעו" הייתה קצת מוגזמת והאווילים טעו גם תעו. 
הנה הסרט של רון שישפוך קצת אור על הפתיחה הסתומה הזו:

16.10.2015

זולו במדבר 2015 - יומיים עם השבט הכי מוצלח בארץ.

זו כבר הפעם השלישית שבה אני משתתף באירוע בו שבט זולו מתכנס על רוכביו ודוגי"ו ויורד אל המדבר.
הפעם ירדו לא פחות מ 120 רוכבים אל חוות האנטילופות הסמוכה לצופר לנשום קצת אבק מדברי ובעיקר להרגיש ולהדגים אחוות רוכבים מהי. פעם כבר כתבתי שמבחינתי מדובר בוודסטוק של רוכבי השטח, אפשר לקרוא לזה גם האוקטוברפסט, גרסת הערבה.

הסרט של רון ימחיש ומי שלא יספיק לו, שימשיך לטקסט:




אז הנה הטקסט:

הגענו קצת מוקדם אז קפצנו לאורסולה, המסעדה המקסימה בצוקים לבירה ונקניקיות. היה מעולה.


כשחזרנו החווה כבר המתה רוכבים והיה כיף גדול להיפגש שוב. ישבנו על עוד בירות עד שכבר לא הייתה ברירה  וסמוך לחצות הלכנו לישון.



בבוקר קמתי מוקדם ובחמש בבוקר כבר חיברתי את ה GPS לאופנוע וצפיתי בזריחה. לאט לאט החווה התעוררה ואחרי ארוחת בוקר טובה, תמונה מסורתית ותדריך מסורתי לא פחות (לשתות מים, לא להשתולל, לא להרים אבנים, ראשון למטה...) יצאנו לדרך. אל הקבוצה הגרעינית שלנו (אריק, רון, גיל ואני) הצטרפו גם עוזי, חבר של אריק מהבוץ ובועז מהעמק.
יצאנו בכיוון כללי נחל נקרות, צפונה. בדרך מישהו פתח איזה שיבר וזימן לנו חוויה מעניינת של רכיבה בתוך מים זורמים בחצץ של נחל אשבורן

יאללה, מהר מהר למדרגה של המרזבה לפני שיגיעו עוד כמה קבוצות יהיה פקק...רון, גיל בועז ואני רצנו מהר ואריק חנך את עוזי שקצת התקשה בחצץ.

גיל ניסה ראשון, ניגש עם הרבה נחישות למדרגה:


 גם היא הייתה נחושה, כך מסתבר.


אז משכנו אותו, סבלות תמיד עבדה פה.

רון גיוון קצת ועלה מהחריץ מימין, עם עוד קצת סבלות.
בועז עלה לא רע אבל נדרש למשיכה בחלק האחרון. 

בינתיים הגיעה עוד קבוצה וגם אריק שסיפר שהוא ועוזי החליטו לחזור למחנה כי הקצב קצת קשה לעוזי שלא מורגל באירועים כאלה. נפרדנו לשלום והתפניתי גם אני לניסיון כושל לעלות את המדרגה, אז משכו גם אותי.

בקצה המדרגה נותרנו ארבעה אופנועים והתחלנו לעוף על דרב א-סולטאן בואך שדה בוקר. בהר ארחות בועז גיוון לנו בפנצ'ר, אז עצרנו לתקן ואגב כך לוודא שאריק ובועז הגיעו בשלום למחנה (ותודה לחפ"ק שהביאנו עד הלום)

ככה רצנו לכיוון נחל חווה, ממנו לנחל צינים ולא מאוחר מדי הגענו לשדה בוקר למילוי מחדש של כל סוגי הנוזלים שאדם ומכונה צריכים.
התכנית הכללית ליום הייתה להגיע על בסיס ציר הנפט למכתש רמון, וממנו על נחל נקרות לחזור לחווה. ניסינו לעלות את מעלה זיק ובכך להימנע מ 15 ק"מ בכביש אבל שילוב קטלני של פודרה אכזרית וכאב בטן אכזרי  לא פחות שתקף אותי (סנדביץ' הטונה מארוחת הבוקר סומן כחשוד המיידי) גרמו לנו לסגת אחרי מספר נסיונות.

אז אחרי שבזבזנו זמן על מעלה זיק, נסענו עוד 15 ק"מ בכביש, עשינו עוד תדלוק בעבדת (הדו"פ הצמא של גיל...) ויצא שרק בסביבות 14:30נכנסנו חזרה לשטח כשלפנינו עוד 100 ק"מ עד שנראה קצה זנבה של אנטילופה, קצת לחוץ...

מה עושים ? ריתכנו את רגלית ההילוכים על ההילוך השישי, קשרנו אזיקון על ידית הגז ויאללה, בטיסה לכיוון ציר הנפט על בסיס נחל נפחה, ויתרנו על מאגורות נחש צמא שהיו בתכנית ועפנו הלאה, לנחל חווה. הנוף קצת נמרח במהירות שבה נסענו אבל לא פספסנו את הירידה שמאלה לכיוון מעלה נוח, 
מהר מהר ירדנו אותו וטסנו במהירות עד חניון בארות. הקטע ממעלה נוח עד בארות היה אחד המהירים שרכבתי אי פעם, רוב הזמן על 3 ספרות במד המהירות, רכבתי כתף לכתף עם גיל בחול, בדשדש, בשבילים המהירים. היה כיף. בבארות עצרנו להפסקת בטיחות של ארטיק וקולה וניצלנו את הזמן להסביר לכל ה"אחים של סמי" מה פתאום נפלו עליהם כל כך הרבה אופנוענים ביום אחד.

מבארות רצנו מהר לנקרות, פה כבר הייתי קצת עייף ורכבתי בקצב איטי יחסית, אם כי בחצץ העמוק שיש עכשיו בנקרות אי אפשר באמת לרכוב לאט.


באור הטוב של אחר הצהריים הבחנו בנשר מקראי גדול שעשה קצת מינגלינג עם להקה של עורבים שחורים. כשהתקרבנו הוא המריא בצורה מרשימה מאוד אל המצוק שמעלינו אבל תמונות אין. הייתי עייף, כבר אמרתי.
בסביבות השעה חמש וקצת הגענו לאנטילופות. עייפים מחויכים, מאובקים ומפודרים. 
השלכנו את האופנועים ואת ציוד הרכיבה ובכינון ישיר עפנו לשכשוכית, לתת לעצמות קצת מנוחה בתנאים מקלים. סה"כ כיסינו כ 200 ק"מ היום.






בערב היה יופי של אוכל (קייטרינג בר בשטח שמגיע להם המון קרדיט על האוכל הטעים והמגוון ועל ההשקעה הרבה) ובסיוע של קצת יותר מליטר בירה נפלתי שדוד עד הבוקר.

היום השני
היום השני הוא משהו אחר. אחרי האטרף של היום הראשון כולם מתעוררים קצת יותר לאט, קצת יותר רגוע. בד"כ הקבוצות מהיום הראשון מתבלגנות ומתערבבות וכך יצא שעוזי עזב אותנו אבל קיבלנו את צור ואת פלג ובכוחות מחודשים יצאנו לרכיבה בכיוון כללי נחל עשוש.

אוויר טוב של בוקר, קצב טוב. תענוג.


מתישהו לאורך העשוש הבחנתי בערוד שרץ על הציר לידי.

אחרי עוד מבט הבנתי שיש שם איזו רגל שבורה ואפילו דימום לא סימפטי ר"ל. מיד כשיצאנו מהנחל דיווחנו לרט"ג, שיעשו את מה שהם יודעים.
מהעשוש המשכנו לערוד (הנחל, לא החמור) ורכבנו קטע קצר שבד"כ אנחנו פוסחים עליו- ממיצר ערוד לבארות עדה. זה היה תענוג אמיתי עם יופי של חצץ ואחרי כמה ק"מ, כשנגמר, כמעט חזרנו לעשות עוד פס.
משם לפארן, עצירה מנדטורית לשטוף את הקרחת בברז של מקורות.

ואז ריצה מהירה בנחל. השטפונות מראש השנה עוד השאירו קצת מים פה ושם.



במפגש פארן-ציחור פנינו דרומה, לציחור ומשם לציר הנידח בין כיפת חמדה לרכס מנוחה. 

האמת? יופי של ציר, עולה, יורד ומתפתל מסביב לגבעות הנמוכות. יש הרבה הזדמנויות לגלגלים באוויר וגם תצפיות מרהיבות לכיוון מזרח. כולם נהנו.

עצרנו להפסקה מתחת איזה עץ נדיב ופתאום הטלפון מצלצל (היי, יש קליטה!). על הקו וטרינר מהרט"ג שטרח והסביר ארוכות מדוע ייתנו לטבע לעשות את שלו בעניין הערוד מלפני כמה פסקאות. הודינו לו על העדכון ובירכנו את הנשר מאתמול על הארוחה הקרבה ובאה.
ממשיכים בכיוון כללי צפונה, עוברים את מושב פארן ובדרך רעש חריג עוצר את פלג. אחד מחיבורי האגזוז השתחרר והאופנוע עכשיו עם free flow מהסעפת....במקום להתעסק בתיקון שטח, היות והיינו כבר קרובים לכביש ולסיום, פלג חתך לכביש ונתן קצת מנוחה ל Old faithful שלו.
אנחנו עוד המשכנו לטוס בציר המערכת עד האנטילופות. הגענו לחווה אחרי כ 120 ק"מ. יום קצר ומרוכז.
משם עוד קפיצה לשכשוכית (ובירה) ואז קפיצה לאורסולה לארוחת צהריים (ובירה) ובכך תמו להם 48 שעות של אסקפיזם חברתי מוטורי משובח.
סיכמנו שמדבר זה כיף, אופנועים זה כיף וזולו זה כיף אבל אופנועים במדבר עם זולו זה הכי כיף.

קצת נתונים
קובץ GPX של המסלול: - היום הראשון
קובץ GPX של המסלול: - היום השני

קובץ לגוגל ארץ - היום הראשון
קובץ לגוגל ארץ - היום השני

הצגת המסלול בעמוד ענן - היום הראשון

קישור לאלבום התמונות של המסלול 

והנה עוד תמונה של כל הצוות, כבר אמרתי שהיה כיף?






25.9.2015

ביקור במדבר - טיול ביכורים בין צאלים לירוחם.


רבים שואלים אותי (עאלק...) מהו סדר הפעולות להכנת טיול, ובכן:
1.מצא משבצת פנויה ביומן בה אתה ושאר החברים חופשיים מעבודה/ ילדים/ משימות ביתיות אחרות.
2. אם מצאת משבצת כזו, אין מה להמשיך, כל היתר יסתדר מעצמו.

באופן פלאי מצאנו משבצת שכזו ויצאנו רגע לפני סוכות לטיול ביכורים מדברי. טרם החלטנו אם יהיה זה הטיול האחרון של עונת 2015 או הטיול הראשון של עונת 2016. מה שכן, כדרכם של ביכורים, שמנו בטנא (או במסלול ה GPS במקרה שלנו) מכל טוב הארץ - חולות, סלעים, שבילים מהירים, מעלות, סינגלים ועוד ועוד.

קודם כל הסרט של רון, כמקובל:



ולסיפור המעשה:

7.8.2015

תנורו של לוציפר - רוכבים על גל החום מהכנרת לרמה ובחזרה





אנחנו רוכבים כשאפשר. את זה כתבתי כבר בטיול הקודם. הבטחנו שנגיע שוב לרמתניות, את זה כבר כתבתי בטיול שלפני הקודם. התוצאה של שני משפטים אלו שהשבוע נקבע טיול נוסף לרמת הגולן.
אז מה אם התחזית דיברה על 38 מעלות בקצרין? אז מה אם היינו באמצע גל חום מהקשים בזמן האחרון? הקיבוץ דן באריכות ופה אחד החלטנו, נוסעים. נסתדר.

כדי להתגבר על החום, תוכנן מסלול לא קשה טכנית (ברובו) עם פוטנציאל לעצירת קירור מים בתדירות של בערך פעם בשעה. בנוסף נקבעה שעת התחלה מוקדמת יחסית כדי להינות מטמפרטורות הגיוניות לפחות בשעה הראשונה של היום.

לפני הכל, רון והסרטון.




24.7.2015

מזרזיר לתורען - יום חם בגליל התחתון

אנחנו רוכבים כשאפשר. הבעיה היא שלא תמיד אפשר ולרכיבה הזו הגענו אחרי בצורת יחסית של כשלושה שבועות וככה יצא שיצאנו לרכב באחד הימים החמים שהיו פה בזמן האחרון. אז מה? יש זמן אז רוכבים.

להתעלם לגמרי מהתחזית אי אפשר אז תכננתי מסלול קרוב יחסית שיאפשר התחלה מוקדמת, סינגלים בהתחלה כשהטמפרטורות עוד הגיוניות ושבילים פתוחים לצד מקורות מים ככל שהיום מתקדם והכבשן מגיע לטמפרטורת עבודה. 

איך היה ? לדעתי יצא בסוף סבבה לגמרי, תראו בעצמכם בסרט של רון



20.6.2015

בשבילי הטנקים ומשעולי הדרוזים - סיבוב בצפון רמת הגולן



לצפון רמה"ג יצאנו עם הרבה אי ודאות.  יום קודם צה"ל הכריז על חלק מאיזור הטיול כשטח צבאי סגור, לפחות ארבע קבוצות מוסלמיות שונות נלחמות זו בזו מרחק שלוש דקות רכיבה מאיתנו ואפילו מזג האוויר לא ידע להחליט בימים שלפני הטיול אם הוא שרב אביבי מייבש או קרירות אביבית נעימה. כל זה לא הפריע, כך מסתבר, לטיול מהיר ומקסים כאחד. הנה הסרט של רון:



וליומן המבצעים המפורט:


17.4.2015

עלילות האביר זיק בבקעת צין - סיבוב משדה בוקר לערבה ולהפך.


נתחיל מהסוף: עלינו את מעלה זיק. 

יכול להיות שלחלק מהאנשים זה נראה כמו דבר של מה בכך, חלק ישאלו על מה המהומה, אלו שמקצרים את פקקי הבוקר בין מצפה לשדה בוקר דרך ציר הנפט לא יבינו מה הרבותא - ובכל זאת, הוצאנו עוד משהו מהסיסטם, שווה לחגוג את זה.

לפני הסרט של רון, כמה מילים של אריק:
"15 שנה עקפנו אותו, חלפנו לידו, 
מילמלנו משהו, בלענו את רוקינו,
כחכחנו בגרוננו, הצבענו על צמיגינו
מלמלנו משהו על שפיצר והסופר טנרה,
לא עוד.
טיפסנו את מעלה זיק. כולנו. 
מי בניסיון הראשון ומי בחמישי, זה ממש לא חשוב.
מי שלא הוריד רגל, ירד ואח"כ עלה אותו ברגל.
היו עוד 190 ק"מ מושלמים.
ויותר מזה, משפטים וחויות בלתי נשכחים, מצא מי אמר למי :
"נגעתי בצינור של שימרון"
"נו, לא ככה, תעשה את זה עם היד"
"עם כזה מיגון בטח יש לך כלי-כלי".
רכבנו עם אלוף הבלקנים, כן זה שרוכב עם יד אחת כמאמר הקלישאה, מסתכל אחורה ומחכה בסבלנות לנו, החובבנים.
עמדנו על היציע בשני שליש מעלה זיק, ובדקנו נושאי שיחה לבני ארבעים פלוס.
הקמנו ועדות חקירה שמצאו את האחראים למנחוסים בטיול שהפכו אותו לטיול שהוא as good as it gets.
1.  פנצ'ר בגאס גאס ("כי השארתי את המוסים בבית").
2. נזילה בפאקטורי ("כי יש אחריות").
3. רגלית צד במכורסם ("כי זה ייגמר בבכי, עדיף לפרק ולשים בתיק").
4. אופנוע שלא מניע 40 ק"מ מקו הסיום. זה שאב לנו שעה של צחוקים, ויסקי, הרמת כוסית, קידוש לשבת ותפילות, שבסוף נענו.
פירקנו פלאג, פירקנו מיכל דלק, הוצאנו את הפילטר המיקרונזי, חישמלנו אחד את השני עם 20,000 וולט, ורק אחרי שעה, הקשבנו למי שביקש מהרגע הראשון:
"אולי תניעו אותי בגרירה?"  אז גררנו והוא הניע סוף סוף.
ראינו חסידות וקצת קינאנו בהן, הן עושות מסעות קצת יותר גדולים מחד יומי או דו יומי.
אז תודה רבה לרוכב הראשון, שהפעם נהנה מהקלה בניווט כי הבלקן ביט בוי מתנדב להוביל.
ותודה לבלקני שמגרף את השטח עם צמיג אחורי שהצד הפנימי שלו כנראה כבר מחוספס יותר מהצד החיצוני.
ועם כל כך הרבה רמזים מטרימים, הנה הסרט של רון:







ומכיוון שאריק כבר אמר הרבה ואת מה שלא אמר, רון צילם, אני אוסיף רק עוד כמה מילים משלי:

13.3.2015

סינגלים ופריחה בצפון מדבר יהודה


המדבר קרא לנו. האמת שהוא כל הזמן קורא אבל הפעם הקשבנו טוב וראינו שמי שקרא היה האח הקטן במשפחה, מדבר יהודה. הוא קרא וסיפר שיש פריחה מצוינת, מזג אויר טוב ואחלה סינגלים. לא נבוא? בטח שנבוא.
הנה רון ומצלמתו המצוינת.




והנה המילים, שלאור יפי הפריחה הפכו להיות קצת מיותרות, אבל זה הפורמט אז ניתן להן מקום בכל זאת:

27.2.2015

מחזירים את הניצוץ - סיבוב ממצפה לעבדת ולחמרן


בשבוע שעבר איזור הר הנגב הושלג וזרם, והיה אך מתבקש שנצא לכיוון השבוע כדי לראות מה הביאו איתם השלג והשטפונות.
הנה הסרט של רון, מלאכת מחשבת כרגיל.




והנה הדיטיילס:

30.1.2015

ארבעה מעלות והביתה. טיול בבקעת הירדן.


לתכנן טיול לחבורה המפוארת איתה אני רוכב זה לא דבר של מה בכך. לההוא יש דו"ש עם אלרגיה לסינגלים, אחרים מחזיקים אופנוע דו"פ עם מיכל דלק כה קטן עד ש 100 ק"מ בין תדלוקים הופך להיות אתגר אמיתי ומעל הכל העובדה שחלק ניכר משבילי הארץ הזו כבר סומן בגומי שעל הגלגלים שלנו הופך את שלב תכנון הטיול למאתגר לפחות כמו הטיול עצמו.
מהבחינה הזו, מדבר שומרון והבקעה עושים לי יחסית חיים קלים. 40 דקות מהבית, איזור שעדיין לא מיצינו, למטה מדבר ולמעלה ירוק. קלאסי. אז נסענו לבקעה.

נתחיל עם הסרט של רון, כמה ירוק!



היינו ארבעה: אמיר, רון, אריק ואני. כל היתר היו בנבצרות שאיכשהו קשורה לאשת חיקם. חלק היו עסוקים בגלל שהיא נעדרת וחלק היו עסוקים דווקא בגלל שהיא נמצאת. כנראה שככה זה.